היא הרגישה איך היא שוקעת עוד ועוד נמשכת מטה בהתחלה נלחמה, ניסתה להאחז בכל מה שיכלה רק כדי לא ליפול עמוק יותר היא נאחזה בענפים, בזיזים בולטים, נאחזה אפילו בקוצים דוקרים אבל הנפילה מטה היתה חזקה חזקה ממנה. היא הרגישה איך גופה נשרט ונחבל חבטה אחר חבטה, נשימתה הפכה מהירה

פערים. יש בי פערים עצומים בין החוויה שלי את הדברים לבין המציאות המתקיימת, בין מה שרוצה ומצפה שיקרה לבין מה שבאמת קורה, בין התחושות שמקבלת בחוץ לבין מה שמקבלת מבפנים, בין מה שמתחולל מחוצה לי לבין מה שקורה בתוכי, בין הדמות שאני רואה אותי בעיני רוחי לבין מי שאני רואה

הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה פִּזְּרָה אֶת הָעֲנָנִים הָעוֹלָם נִצְבַּע בִּצְבָעִים צִבְעוֹנִיִּים זוֹהֲרִים חַיִּים. הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא חַיָּה אִתָּם. לִבָּה קִפֵּץ גּוּפָהּ רָקַד שִׂמְּחָה פָּשְׁטָה בְּתוֹכָהּ. מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם שׁוּב תִּתְעוֹרֵר לְתוֹךְ עָנָן שָׁחֹר כָּבֵד שֶׁיִּצְבַּע אֶת עוֹלָמָהּ בַּאֲפֹרִים וּשְׁחֹרִים שֶׁיִּגְרֹם לְלִבָּה להיסגר וּלְגוּפָהּ לְהִתְכַּנֵּס וִימַלֵּא עֶצֶב בְּתוֹכָהּ. וְהִיא, מִטַּלְטֶלֶת בֵּין הַשִּׂמְחָה לְעַצֵּב,