אַתְּ מַקְטִינָה עַצְמְךָ,
מִתְכַּוֶּצֶת
כְּדֵי לֹא לִתְפֹּס הַרְבֵּה מָקוֹם.
מִתְקַפֶּלֶת לִכְדֵי כַּדּוּר קָטָן
כְּמוֹ קִפּוֹד מְפֻחָד.
קוֹצַיִךְ מֻפְנִים
פְּנִימָה
אֵלֶיךָ
דּוֹקְרִים בָּךְ
מְרַמְּזִים שֶׁהַמָּקוֹם קָטָן
וְצָפוּף.
הַזְּמַן הִגִּיעַ.
זְמַן הִתְרַחֲבוּת.
אַט אַט, פּוֹרֶסֶת יָדַיִךְ
מוֹתַחַת רַגְלַיִךְ
פּוֹקַחַת עֵינֶיךָ.
כְּמוֹ אַחֲרֵי שֵׁנָה אֲרֻכָּה
גּוּפְךָ נִמְתָּח
וְלוֹקֵחַ אֶת כָּל הַמָּקוֹם לוֹ אַתְּ זְקוּקָה.
דָּם חַם וְחָדָשׁ
זוֹרֵם כָּעֵת לְנִימַי הַנִּימִים
שֶׁכְּבָר כִּמְעַט וְהִתְנַוְּנוּ
חַמְצָן נָקִי שׁוֹטֵף
אַתְּ גּוֹפֵך.
שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה
וְאֶת יְשׁוּבָה
בְּמֶרְכַּז עַצְמְךָ
בִּמְלוֹאֵךְ.