אֲנִי נוֹתֶנֶת לָהּ יָד.
וְלֹא עוֹזֶבֶת.
כָּל הַדֶּרֶךְ.
יֵשׁ רְגָעִים שֶׁהַיָּדַיִם כִּמְעַט וּמִשְׁתַּחְרְרוֹת
אֲבָל אָז אֲנִי מְהַדֶּקֶת אֲחִיזָתִי
וַאֲנַחְנוּ יָד בְּיָד.
יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהַדֶּרֶךְ הוֹפֶכֶת צָרָה
וְזֶה מַרְגִּישׁ הֲכִי נָכוֹן לַעֲזֹב לָהּ
אֶת הַיָּד
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קַל יוֹתֵר
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נֹחַ יוֹתֵר
אֲבָל אָז
אֲנִי מִתְקַדֶּמֶת וְהִיא
נִשְׁאֶרֶת הַרְחֵק
בְּמִין מָקוֹם עֲזֹב
עַד שֶׁכִּמְעַט כְּבָר אֵינִי רוֹאֶה אוֹתָהּ יוֹתֵר
אֲנִי חוֹזֶרֶת
מְחַפֶּשֶׂת אוֹתָהּ
מַרְגִּישָׁה שֶׁהָלְכָה לְאִבּוּד
הַתְּחוּשָׁה קָשָׁה..
חַיֶּבֶת לִמְצֹא
פַּחַד מְחַלְחֵל שֶׁאוּלַי כְּבָר לֹא תִּמָּצֵא,
אוּלַי אִבַּדְתִּי אוֹתָהּ לְנַצֵּחַ
רֶגַע שֶׁקֶט
נְשִׁימָה
וְהִנֵּה נִמְצְאָה
אֲנִי אוֹחֶזֶת בְּיָדָהּ
הַפַּעַם חָזָק יוֹתֵר
כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר קְרוֹבָה
כְּדֵי שֶׁלֹּא אֵלֵךְ שׁוּב
לְעַצְמִי
לְאִבּוּד.